כאב כרוני – לטפל בו ולהיפרד ממנו

לעתים קרובות אנו נתקלים במטופלים ש"למדו לחיות" עם כאב כרוני, אולם גישה זו אינה הכרחית. ניתן לטפל בכאב - ולהיפרד ממנו
אלונה סבלין, פיזיותרפיסטית

לעתים קרובות אנו שומעים במרכז הפיזיותרפיה אסותא REACTION משפטים כגון: "כואב לי כבר שנים, למדתי לחיות עם זה", "אני מנסה לא להתייחס לכאב, זה כבר חלק ממני", "לא נורא, כבר התרגלתי לכאב". אלה הסברים שאנו נותנים לעצמנו כשהכאב הוא כרוני ומתמשך. במקום לטפל בכאב אנחנו מפנים לו מקום של כבוד בחיינו, מתיידדים עמו ומתקשים לדמיין את חיינו בלעדיו. במאמר זה ננסה להבין מה מקורו של כאב כרוני ומי הבוס - הכאב או את/ה?
 
כאב כרוני – מהו?
 
כאב הוא חוויה תחושתית ורגשית בלתי נעימה הקשורה לפגיעה ממשית או פוטנציאלית ברקמה. לכאב חד תפקיד הגנתי על גופנו. הוא מופיע בדרך כלל בעוצמה גבוהה ועובר כשחולפת הסכנה לפגיעה בגופנו. כאב כרוני הוא כאב הנמשך מספר חודשים, הוא מופיע בעוצמות שונות ומלווה בתחושות של הידרדרות המצב הנפשי והפיזי או כצעידה בדרך ללא מוצא.
הבוס של הכאב הכרוני הוא מערכת העצבים שלנו. על מנת להתמודד עם הכאב עלינו ללמד ולחנך את מערכת העצבים שלנו מחדש. הימנעות מכאב היא מנגנון הישרדותי של הגוף. רובנו לא משתתפים בתוכנית "הישרדות" אלא חיים את היומיום ולא רוצים שיכאב לנו. אז למה מנגנון זה חיוני עבורנו?  
 
נעים להכיר – מערכת העצבים
 
מערכת עצבים היא רשת רחבה הפזורה בכל הגוף. היא שולחת סיגנל דרך קצות עצבים מתחת לעור אל חוט השדרה ודרכו למוח. המוח מגיב לסיגנל ונותן פידבק בהתאם. למשל – אם אחזתם במחבת חמה, הסיגנל ירוץ דרך העצב באצבעותיכם, מגיע לחוט השדרה ודרכו למוחכם וימסור לו את המידע "המחבת רותחת!" המוח מוסר בתגובה את הפקודה: "להזיז מיד את היד" התגובה של המוח רצה דרך חוט השדרה אל היד ובזמן הזה המוח מכין את היד לפעולה ומזיז אותה ממקור חם.
תהליך דומה מתרחש כשמדובר בכאב: אם כואב לכם בכתף כשאתם מרימים את היד – המסר רץ למוח. המוח מגיב בהוראה: "אל תרימו את היד ולא יכאב". הגוף מקבל את המסר ומונע את התנועה הכאובה ע"י כך שלא מבצע אותה. האם זה פתרון? האם הימנעות מהרמת היד תעביר את הכאב כדרך אגב? ומה אם הרמת היד דרושה כדי לשחק מטקות בים עם הילדים או על מנת להתלבש?
 
כאב כרוני – למה הוא מתרחש ואיך מטפלים בו?
 
טיפול בכאב כרוני מתרחש באמצעות "כיבוי" של מערכת אזעקה זו . הגוף מתריע באמצעות הכאב על סכנה ממשית או פוטנציאלית לרקמה. גם לאחר שהסכנה חולפת לוקח למערכת זמן להירגע או להיכבות. אצל חלק מהאנשים המערכת נכבית בקלות ואילו אצל חלק אחר, נשארת רגישות מוגברת שיש להפחית. את הרגישות אפשר להפחית באמצעות תרופות ותרגול מותאם על ידי פיזיותרפיסט. תרופות מניעות שינוי כימי ותרגילים מניעים שינוי מכני.
הסבר נוסף נעוץ בחיישני תנועה המצויים על פני קצות העצבים. לדוגמא: מטופל שובר היד ואינו מבצע תנועה בעקבות קיבוע מתלה/גבס. במקרה זה, אין תשדורת של תנועה ביד והמוח מגביר את חיישני התנועה באזור. הבעיה מתחילה כשמורידים את המתלה/גבס והתנועה מתחדשת. אז, חיישני תנועה רבים מעבירים מסר למוח. הצפה של תשדורת למוח מתפרשת על ידו ככאב. לכן, בשלב זה, על התרגול להיות מדורג ומותאם למטופל.
 
המנכ"ל של הגוף
 
המוח הוא המנכ"ל של הגוף והוא מבקש דיווח על התנהלות של כל אזור בגוף. ברגע שאזור מסוים הוא בעייתי, המוח מבקש ממנו דיווחים תכופים יותר. כאשר המוח קולט ומעבד מידע זה, הוא אינו זקוק עוד למידע כה רב, וכמות הדיווחים מהאיבר מצטמצמת. זהו השלב בו הכאב מוקל.
המוח הוא גם המטפל העיקרי, בו מצויים משככי הכאבים העוצמתיים ביותר, כגון אנדורפין וסרוטונין. חומרים אלה יוצרים מיסוך וירידה בתחושת הכאב. ברגע שהכאב נמשך זמן רב, המוח מפסיק לשלוח אליו חומרי מיסוך על מנת לקבל את המידע אודות הכאב. כך, ממשיך המוח לקבל תשדורות תכופות מהאזור. בשלב זה אנחנו מעוניינים לעודד את המוח להמשיך ולהפריש את החומרים בעלי אפקט שיכוך הכאב. האמצעים העומדים לרשותנו הם הזרמת דם טובה לאזור. הדם מזרים עמו את חומרי המרפא הטבעיים של הגוף. הזרמת דם טובה תתרחש על ידי טיפול פיזיותרפי מנואלי באזור הכאוב, וכן על ידי הדרכה לתרגול מותאם, שכן הפעלה של שרירים דורשת אספקת דם וחמצן טובה יותר לאזור. אמצעים נוספים עשויים לכלול טיפול אלקטרותרפי ותרמותרפי שיגבירו גם הם את זרימת הדם לאזור הכאוב.
אם אתם סובלים מכאב כרוני ומעוניינים להיפרד ממנו לשלום, צרו עמנו קשר ונשמח ללוות אתכם בתהליך זה.
 
 

Log in or register to post comments & add related