על גמישות ונחישות: סיפורה של נועה אילון

אחרי פציעה קשה, כשכולם מזהירים אותה שלאליפות אירופה היא כבר לא תגיע, נועה אילון הגיעה אל המרפאה של אדם בדיר והוכיחה שעם מספיק אמונה ועבודה קשה, הכל אפשרי. כשנועה אילון הייתה בת 5, היא נרשמה לחוג אקרובטיקה ליד הבית. היא לא האמינה ש-14 שנים לאחר מכן היא תמצא את עצמה מתחרה באליפות אירופה לאקרובטיקה, במיוחד לא אחרי פציעה קשה שאיימה להשבית אותה למשך זמן ממושך. "אחרי כמה שנים בחוג, המאמנת שלי הזמינה אותי להצטרף לנבחרת. מגיל 12 אני מתאמנת בממוצע 4-5 פעמים בשבוע, 4 שעות בכל פעם. אפשר לומר שאת רוב הזמן הפנוי שלי אני מבלה באימונים ובתחרויות", מספרת אילון בת ה-19. "מגיל 12 אני משתתפת בתחרויות ואליפות אירופה הייתה הפסגה שעבורה עבדתי קשה כל כך כל השנים האלה, יחד עם שתי החברות שלי לצוות".
 
"הייתה תחושה שהכל עלול לרדת לטמיון"
אלא שאז הגיעה הפציעה: במהלך אימון נועה קרעה רצועה ואת המיניסקוס. "לא היה לי מושג שזה כזה רציני, כי נפצעים באימונים כל הזמן. מקבלים מכות, שמים קרח וממשיכים להתאמן. אבל אז הגעתי לאורתופד וגיליתי שנקרעה הרצועה. לא ממש ידענו מה זה אומר וכשהבנו את חומרת העניין הייתה תחושה שכל מה שעבדנו בשבילו ב-14 השנים האחרונות עלול לרדת לטמיון. כולם אמרו לי שלא אראה את המשטח עכשיו לפחות שנה, זה היה בספטמבר 2014, כשתחרויות ההכנה לאפריל מתחילות באפריל".
לאדם בדיר, הפיזיותרפיסט המנהל את "אסותא REACTION" ומלווה את הסגל האולימפי הישראלי, נועה הגיעה בעצת המאמנות שלה. "הכרתי את האדם והייתי מגיעה אליו לפעמים לטיפולים, כשמשהו כאב או כשמתחתי שריר. יצאנו יחד לדרך וידענו שיש לנו חצי שנה, לעבור את הניתוח, להחלים ולחזור למשטח. עשיתי פיזיותרפיה כל יום, חמש-שש פעמים בשבוע, במשך ארבע שעות. הרגשתי שלא משנה מה, אני חייבת להחלים, אחרי הכל, זו לא רק אני – יש איתי עוד שתי חברות בצוות ואת המאמנת שלנו. ידעתי שאני לא יכולה לאכזב אותן.
"זה היה קשה. גם נפשית וגם פיזית. זה היה מתסכל. פתאום את לא יכולה ללכת, לרוץ, לעשות דברים שאנחנו לוקחים במובן מאליו, שלא לדבר על להתחיל לקפוץ ולעשות סאלטות. אבל מה שעזר לי לעבור את זה היה התמיכה האדירה שקיבלתי מאדם, מהצוות במרפאה, מהמשפחה ומהמאמנת שלי".

איזו עצה יש לך עבור ספורטאים אחרים במצבך?
"אף פעם לא לוותר. זה שווה את כל הכאב. בסופו של דבר, אף אחד חוץ מאדם והמאמנת שלי לא האמין שאחלים. כולם אמרו שזה ייקח שנה. אמרו לנו שזה לא אפשרי. אז לא משנה מה הסטטיסטיקות ומה כולם אומרים, מה שמשנה הוא מה שאתה מרגיש ומה שתעשה עם זה והכי חשוב, לא לוותר".

Log in or register to post comments & add related