פרפור פרוזדורים

טיפול כירורגי באמצעות צריבה
 
בסרטון מסביר דר ליאוניד סטרניק מהמרכז הרפואי שיבא על הטיפול בפרפור פרוזדורים
 
 

פרפור עליות הערך מובא מוויקפדיה
 
פרפור עליות או פרפור פרוזדורים (גם: פרפור הפרוזדור או פרפור פרוזדורי; באנגלית: Atrial fibrillation,‏ AF או afib) הוא הצורה השכיחה ביותר של הפרעת קצב בלב, ומעורבות בה שתי העליות של הלב. משמעות השם נובעת מהעובדה ששריר הלב בעליות מְפַרְפֵּר במקום להתכווץ באופן סדיר.
בבדיקת דופק ניתן לאבחן שפעימות הלב אינן מתרחשות במרווחי זמן נורמליים. באק"ג ניתן לראות היעדר של גלי P קבועים. הסיכון לפרפור עליות עולה עם הגיל, וכ-8% מהאנשים מעל גיל 80 לוקים בפרפור עליות.
בפרפור עליות, הדחפים החשמליים הרגילים שניתנים על ידי SA node (הקוצב הטבעי שנמצא בקשר גת-פרוזדור שבראש העלייה הימנית) מופרעים על ידי דחפים רבים ובלתי מאורגנים המגיעים מהעלייה עצמה ומהוורידים הריאתיים, שיוצרים דחפים אי-רגולריים לחדרי הלב. התוצאה היא פעימות לב לא-רגולריות שיכולות להתרחש דקות, שבועות, שנים, או באופן כרוני.
הנטייה הטבעית של פרפור עליות היא להפוך למצב כרוני. פרפור עליות כרוני מעלה במעט את הסיכון למוות. פרפור עליות הוא לרוב א-תסמיני (א-סימפטומטי), ובאופן כללי אינו מצב מסכן חיים כשלעצמו, אולם הוא עלול להביא להלמות לב (פלפיטציות), חוסר הכרה, כאבי חזה, או אי ספיקת לב. אנשים בעלי פרפור עליות הם בסיכון גבוה יותר לפתח שבץ (פי 7 מהאוכלוסייה הכללית). הסיכון לשבץ עולה, מאחר שעוצמת כיווץ העליות נפגעת, דם מצטבר בעליות, ונוצרים קרישי דם (בעיקר בעלייה השמאלית) אשר נשלחים למחזור הדם וממנו למוח.
מידת הסיכון שבפרפור עליות קשורה גם לגורמי סיכון נוספים, ואולם אם אין גורמי סיכון נוספים, לאדם בעל פרפור עליות יש סיכון דומה ללקות בשבץ כמו הסיכון הקיים באוכלוסייה הכללית. יש לטפל בפרפור עליות או על ידי מתן תרופות שמקטינות את קצב הלב, או להחזיר את קצב הלב לנורמה, למשל על ידי שימוש בהיפוך חשמלי על ידי מתן מכת חשמל ללב. ניתוחים וצנתורים נעשים גם הם כדי למנוע הישנות של פרפור עליות. מטופלים בעלי פרפור עליות מקבלים במרבית המקרים נוגדי קרישה על מנת להגן עליהם מפני התרחשות של שבץ.

תסמינים

פרפור עליות מלווה לרוב בסימנים הקשורים לקצב לב מהיר. התלונות השכיחות הן על הלמות לב (פלפיטציות), אי סבילות למאמץ, תעוקת לב, וסימנים של קוצר נשימה או בצקת. לעתים פרפור העליות יאובחן רק במקרים בהם מתרחש שבץ או אירוע איסכמי חולף (TIA), או בבדיקה מקרית של אק"ג.
היות שמרבית המקרים של פרפור עליות מתרחשים כרקע למחלה ראשונית, תסמינים כגון כאב בחזה ותעוקת לב, סימנים ליתר פעילות של בלוטת התריס כגון ירידה במשקל ושלשול, וכן סימנים המעידים על מחלות ריאה, יכולים לכוון לעבר המחלה הראשונית ממנה סובל החולה ואשר הביאה לפרפור עליות.